קראתי את הדברים שוב ושוב, ולמרות שבאופן אישי אינני מסכים עם מקצת הדברים, ובמיוחד לא עם הניסוח הבוטה של הדברים כולם, הרי שמצאתי לנכון שהדברים חשובים, מדברים בעד עצמם, יש בהם עניין ציבורי והם נוגעים לחיי כל אזרח ואזרחית במדינה. לכן חשבתי שמן הראוי לפרסם אותם כאן, ללא עריכה כלשהי. דברים בשם אומרם:
"לכל הבטלנים מהכיסאות המרופדים בכנסת ולוועדת השרים עם הבורקס ובקבוקי המיץ על השולחן שלום",
"שמענו שאתם דנים המון באלימות. שמענו שוב שאין מספיק כסף לעוד שוטרים ועוד מכונות ירייה, ועוד תותחים נגד כייסים ואנסים".
"הרגשנו ששמענו את זה כבר פעם. או כמה פעמים. או מיליון".
"נמאס כבר!!!!!!!"
"אתם לא רואים את הפתרון שמונח ממש מתחת לעוגיות החמאה שעל השולחן שלכם?"
"תפסיקו לספר לנו על תקציבים. הרי אפילו אתם כבר לא מאמינים לעצמכם... את האלימות לא תנצחו בתקציבים. הכול מתחיל מחוקים מרתיעים. הרוצחים והאנסים וכל שאר הבני-דודים של השטן צריכים לפחד מאיתנו ולא אנחנו מהם! אז הנה התכנסתי כאן היום ואני חוטף לכם את המיקרופון ויש לי דרישות. זה לא כוח שאני רוצה. זה חוק. או ליתר דיוק חוקים. כן, זה חוקים שאני רוצה! חוקים קשים למען אזרחים שרוצים לחיות ונגד אלה שחוגגים על חשבון הכאב שלנו והפחד, כל הדרך אל הקזינו של החיים של הכי יקרים לנו".
"והנה הדרישות שלי:
- על אלימות נוער אני דורש להעניש קשה - כל נושא תיק פלילי על אלימות לא יקבל רישיון נהיגה ולא יצא לחו"ל עד גיל 30! - תתחילו עם 3-4 כאלה ותראו באיזו מהירות ה"ערסים" המתחילים האלה יכולים להירגע...
- לתת עונשים קבועים וקשים בחוק לרוצחים (מאסר עולם אמיתי! לכל החיים!), לאנסים (20 שנה), לסוטים שפגעו בילדים (20 שנה), לרוצחי נשותיהם (20 שנה), לפושעים שפגעו בקשישים (15 שנה ועוד שנה לעבוד עם קשישים) ולמתעלים מינית בנשים (10 שנים מינימום). על אונס קבוצתי - מאסר עולם!!! - ועל תאפשרו לשופטים להפעיל את בלוטות הרחמים שלהם פתאום כשהם צריכים להרתיע. נראה אותם אחרי שהילד שלהם יפגע, חס וחלילה...
- להעניש על מעשי מרמה ונוכלות בעונשים קשים ויעילים. על אלימות "קלה" ברחוב - כנ"ל ועל עוד מעשי פשע "קטנים" שכשאתה לא מטפל בהם - אתה מגדל פושעים אמיתיים. ולא - אני לא מתכוון לאנשים רעבים שגנבו!! אני מתכוון למי שמצא שאלימות ופשע זו אחלה פרנסה וסבבה כבוד.
- במקום בתי כלא יקרים (שהם היום סוג של מתנ"ס אבל לפושעים...) אני רוצה שתקימו יישובי עונשין מבודדים שבהם יכלכלו האסירים את עצמם ויממנו את שהייתם בעבודה קשה. קוראים לזה "עבודת פרך" - מזה הם יפחדו! היום הם פשוט יושבים בחוגי מקרמה, מחשבים ויוגה - ובקרוב? מה? חוג ג'ודו?.."
"... ודרך אגב, את ההילטונים שהקמתם ואתם מתעקשים לקרוא להם בתי כלא, אולי תהפכו אותם לבתי ספר בתנאי פנימייה להורים? - הורה שיודע לחנך נכון יגדל דורות כאלה. ולמה שלא יהיה מקצוע כזה בבגרות - ניהול משפחה. למה שלנו חייבים לדעת כל תנועה של נביא בתנ"ך ושל כל צבא בהיסטוריה של אירופה אבל את הדברים הבסיסיים של איך לגדל ילדים, איך לחנך אותם, איך לנהל תקציב משפחתי או איך לבנות לעצמם ולמשפחתם חיים בעלי ערך ותקווה - למה את זה אתם משאירים לרחוב?"
"נמשיך?
- להנהיג סירוס כימי חובה למי שביצע פשעים מיניים בילדים, ולמי שחזר על פשעי מין כלשהם (אונס, מעשם מגונים).
- למנוע מפושעי מין לחזור ולהתגורר לפחות 50 ק"מ ממקום מגורי הקורבנות גם שחרורם, לכל החיים.
- פושעי סמים ובמיוחד מבריחים וספקים שיתפסו - כל רכושם עד השרוך של הנעל יוחרם לטובת המאבק בסמים. הם יממנו את המאבק בהם. רציתם תקציבים? הנה, קחו... קחו... עכשיו אתם מרוצים? קיבלתם כסף? יאללה - קחו עוד בורקס ובואו נמשיך בסיור בשבילי ההיגיון הבריא...
- עברייני אלימות קשים לא יורשו לצאת לחופשות מהכלא! - זכרו את בן איבגי שצוחק עליכם כל הדרך על ההסגרה דה-לוקס שהוא סידר לו. וזה אחרי שבחופשה הקודמת הוא סתם שדד מכולת.
- לשלול מכל מי שישא נשק לא חוקי את רישיון הנהיגה ואת הזכות לצאת לחו"ל להרבה שנים. אפילו אם לא עשה דבר. סכין לא לוקחים בכיס כדי לקלף תפוחי אדמה וגם אקדח הוא לא ממש מצית!
- לשלול מכל נער שעשה שימוש בנשק בלתי חוקי (כולל סכין, אולר וכדומה) את הזכות לשרת בצבא ולנהוג במכונית (שמעתי שבוועדה כבר התחלתם לדון בדברים דומים - יופי לכם! נו... טעים הבורקס?).
- והייתי מוסיף גם את האלימות בדרכים. כולנו הצלחנו כאן ושם לפשל בכביש. אבל את מי שחוצה קו הפרדה לבן, מי שחוצה רמזור באדום, שנוהג בלי רישיון ועוד כמה עבירות סוציומטיות במיוחד שיש להן גם נטייה מוזרה ליצור גופות מרוטשות - את אלה הייתי מעניש ב-5 שנים בכלא ושלילה לכל החיים על העבירה עצמה! הם רוצחים שקטים. בלי הגה. הם חייכנים ונורמטיביים אבל הם יהרגו לך את ההורים או את הילד. או את כל המשפחה, בלי להניד עפעף. אפילו בלי להדליק מזגן".
"לסיכום, רבותי המחוקקים, זה לא כסף שחסר למאבק באלימות - זה חוקים!"
"זה שתתחילו להזיז את עדרי העוזרים הפרלמנטרים שלכם ולשנע את הפקסים שלכם ואת המחשבים הניידים והרכבים הצמודים כל כך טוב אליכם ואל נשותיכם החסודות ואת החליפות המפוארות שקניתם מכספנו 'בשביל הקשר עם הבוחר' ותנסחו חוקים ותעבירו אותם כי אתם מסוגלים לעבוד בחריצות מדהימה בשביל כל קול בבחירות.
אבל בשביל החיים של ילדינו אתם תמיד בפגרה, או באיזה סיור לימודים בחו"ל, על חשבוננו, שבמהלכו אתם לומדים נושא חשוב מאוד כמו הגודל ההשוואתי של חדרי מלון בסגנון הסוויטה הקאריבית, או אופרציות בניהול בריכות שחייה בחופים קסומים.
ומשום מה מסתבר שממש אצלם פותחו שיטות מצוינות לניהול תחבורתי שישראל מתעדת ליישם - וזה שכלי הרכב הכי חדיש זה איזה פרד, או ריקשה, או סתם הרגליים של המקומיים"...
"זה לשנות כך שהם יפחדו מאיתנו. כן - הם. המאיימים האלה. הגדולים המפחידים. אלה שפעם הזנחתם כשהם היו ילדים עניים ודפקתם להם את הילדות - והיום הם מחזירים לנו בראש".
"וכן. מאיתנו: ההורים והשכנים והאנשים הפשוטים שסתם רוצים לחיות עם הפחדים שלנו. מאלה שעד היום לא קמו להגיד לכם שדי כבר. כי תמיד היינו בטוחים שאוטוטו אתם מתחילים לטפל בזה. הרי בשביל זה נבחרתם, לא?"
"וזה לשנות, שהם יפחדו במקום שאנחנו נפחד מהם במקום שנצטרך להתפלל בכל פעם שהילד יוצא למועדון או שאימא שלנו נוסעת בכביש או שהבת שלנו לובשת חולצת בטן בקיץ, או שסבתא שלה נשארת בבית הקטן שלה ושומעת רעשים בחוץ".
"אז יאללה, קומו כבר מהכיסא, קחו בורקס אחרון ותתחילו לעבוד כבר".
"על החתום,
אזרח משונה שרוצה את המדינה שהבטיחו לו ושלמענה הוא נלחם משדה הקרב ועד לשדה השלום והוא ממש סתם בן אדם. אחד שרוצה את המדינה שכבר הייתה ממש בהישג יד, ממש כאן, אבל פתאום נעלמה לו ולכולם ופינתה את המקום למשהו שאפילו בחלומות הזוועה של ההורים שלנו לא יכול היה להופיע. כי אין מצב שיהיה דבר כזה חוץ אולי מישראל 2005".
ועד כאן הדברים בשם אומרם.
דני סטולר
